רגע מהקליניקה: ״רגע חד־פעמי לנצח״ — פטריק

רגעים אנושיים מקליניקה דיגיטלית 73 שנינו באותו הכפר, אך מכיוון שאנו נפגשים רק אל מול מסך מחשב, התלבטתי אם לשתף אותו במידע הזה, שבמפגש אחר לא בהכרח הייתי מנדבת מיוזמתי . התלבטויות עלו בי לאור המרחק הגיאוגרפי, הצורך של פטריק בשיוך למולדתו, וכנראה גם בשל הצורך שלי לעגן את המפגש הדיגיטלי בהיסטוריה או בשיוך משותפים, שיוך שלעיתים נגזר מהמרחב המשותף ונוצר בקליניקה באופן יותר טבעי ואוטומטי, וכאן אינו מתאפשר . לבסוף בחרתי לשתף אותו כי גם אני ילידת אותו יישוב כמוהו . הנתון הטכני הזה יצר תחושת קרבה מיוחדת בטיפול שהתרחש מתוּוך בטכנולוגיה, וסייע בהתמודדות עם הפרשי השעות בין היבשות, שהשפיעו על קביעת שעת הטיפול, במהלך הבוקר המוקדם של פטריק ובסיומו של יום העבודה שלי . המחשבות על מרחב הפרטיות והמפגש העלו בי ודאות כי במפגש בקליניקה לא היה עולה מידע כזה ביוזמתי בשלב זה של הטיפול, אך טיפול שחולש על שתי יבשות, מופרד באוקיינוסים ובאזורי זמן שונים, נזקק לקרקע יציבה ואולי משותפת . לשם טיפול מתוּוך טכנולוגיה קרוב נזקקנו שנינו לעוגן, שמקורו במרחב ובזמן משותפים . מידע קונקרטי שהפך את המפגש לממשי יותר ולווירטואלי...  אל הספר
שתים - בית הוצאה לאור