דפנה ליבר 68 פרויד התייחס לשיטת טיפול שתאפשר לתת-מודע להיות נגיש יותר, ״אמור כל מה שעולה במחשבתך, דמה בנפשך כאילו אתה יושב בקרון רכבת ומביט מהחלון ומתאר לשכנך לקרון את הנופים 10 פרויד מתייחס למיקוד המשתנים מחוץ לחלון בהם אתה מתבונן״ . בתיאור המילולי שעליו יכול להגיב המטפל בפרשנות מדויקת לצורך קבלת תובנה . הפסיכואנליזה כ"דיבור מרפא" מתייחסת לאקט הדיבור ופחות להיבטים הבינאישיים, הלא מילוליים והלא ניתנים לדיבור המתרחשים בקשר טיפולי . בהנחה שרק הדיבור הוא הכלי המרפא, קיימות פחות דילמות ומורכבות בשימוש בטכנולוגיה כמדיום טיפולי, מכיוון שאיכות הדיבור אינה נפגעת בה . אך מסקירה מעמיקה של כתביהם של פרויד וממשיכיו עולה כי היכולת לטיפול ולריפוי נעוצה במגוון מרכיבי הקשר ובמורכבותם הייחודית המתממשת בטיפול . לכל מי שהתנסה בטיפול, קרא עליו או אפילו צפה בסצנות טיפוליות בסרטים, מתבהר כי חלק ניכר מתהליך הטיפול מתרחש במשותף בין המטפל למטופל, ולא רק ברגעי התובנות והגילוי הנפשי, אלא במפגש הבינאישי בין התרחשויות מודעות ללא מודעות . מכאן נובעת חשיבות הצורך במרחב משותף, שבו יוכלו המטפל וגם המטופל לחוש את החופש...
אל הספר