דפנה ליבר 20 זמננו . פרויד כתב את יצירתו ״תרבות בלא נחת״ בשנת 1930 , אני תוהה איך היה חש ביחס לָאי-נחת הזאת בתקופתנו, עם השינויים, המורכבות והרגעים שבהם יש צרימה וחוסר התאמה בין המקצב הפנימי לזה החיצוני . האדריכלות של הקליניקה לא עברה מאז שינויים מרחיקי לכת, אותו מבנה חדר, שיש בו טישו, ספה וכורסה, מקסימום ספה חדשה יותר וחפצי נוי שונים . השינוי המהותי והעמוק התרחש בתרבות, בתקשורת ובאנושות . חלק גדול מהיום שלי אני מעבירה בקליניקה . היא מעוצבת עם ספה וכורסה בצבע תכלת שבחרתי, יש בה כמה ציורי קולאז׳ גדולים שיצרתי לאורך השנים, ואל מול החלון הגדול המשקיף לחצר ניצב ארון ספרים גדול, ובו ספרים שקראתי ונותרו עבורי בעלי ערך . על הספה מתחלפים במהלך היום מגוון של מטופלים ומטופלות, המכנה המשותף לכולם, שהם קרובים לליבי ומתקיים איתם תהליך משמעותי לאורך זמן . הצעירים שבהם הם מתבגרים בסוף שנות התיכון שלהם או בגילֵי הצבא, המבוגרים שביניהם בדרכם ליציאה לפנסיה ממקום עבודתם . אך רוב המטופלות והמטופלים גילם נע בטווח השנים של תחילת שנות ה- 20 ועד שנות ה- 50 לחייהם . בסוף המילניום הקודם, כשהתחלתי את התמחותי בקל...
אל הספר