מעקב כפייתי 'סוויטה ונציאנית' מאת סופי קאל

146 אייל דותן המתינה לו בבוקר בסמטה צדדית, מחופשת בפאה בלונדינית, חמושה במצלמה, ולא משה ממנו כל היום . היא ליוותה אותו בשוטטויותיו ברחובות הצרים ועל הגשרים, חיכתה לו מחוץ למסעדות ולבתי הקפה שפקד, נפרדה ממנו רק כשנכנס למלון . למחרת, התחדש המעקב . קאל מצלמת את הדלת של הפנסיון שבו הוא מתגורר, את הרחובות שבהם הוא משוטט, סצנות שבהן הוא מצלם אחרים או את ונציה, מפות המסומנות במסלולים שבהם הלך, חלון חדרה שמואר בשמש חזקה שמונעת לראות דבר בפנים . רק את פניו של הנרי ב' איננו רואים . הוא מצולם מהגב או מהצד שכן אסור היה לה להתגלות . כך במשך שלושה ימים, עד לרגע שבו הנרי ב' קלט אותה, כשבחוסר זהירות נתנה לו לחלוף על פניה ומבטיהם הצטלבו . "העיניים שלך," הוא אמר לה, "זיהיתי את העיניים שלך ; 152 כשהיא מכוונת אליו מצלמה ישירותאותן היית צריכה להסתיר" . לבסוף, הוא הודף אותה באומרו ש"זה נגד הכללים" . אנדרה ברטון, שעמד היטב על כוחו של המקרה לעורר השראה, היה לבטח מסתכל על מעשיה של קאל בהנאה גמורה . הוא כזכור הפיק מהמקרה אימז'ים, הקבלות מטורפות, זיווגים בלתי-צפויים של דימויים, ובפגישה עם נדז'ה, הוא מצא מוזה ואה...  אל הספר
רסלינג