46 אייל דותן וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלֹהָיו, וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל-הַיָּם, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם [ . . . ] וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת, וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ ; וַיַּפִּלוּ, גּוֹרָלוֹת, וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל, עַל-יוֹנָה . ( יונה א ה - ז ) מה שנסתר מעיני הימאים, אך כמובן כלול במעשיהם, הוא האופן שבו עצם הוצאת הגורלות מהקופסה כבר משנה מעיקרו את הסיטואציה שבה הם נמצאים . הסערה המשיכה להכות בהם, אבל עכשיו היא בוודאי פרי מעשהו של אל זועם . יתרה מכך, ההגרלה גם תצביע על שעיר לעזאזל . מבחינת המצוקה המטפיזית והרגשית שבה הספנים היו שרויים קודם, הם עברו למצב אחר לגמרי . שוב, 20 מעצם החזיקם בקוביות, עוד בטרם השתמשו בהן . לא במפתיע הקוביות הצביעו על יונה, שהתוודה מיד . כך התפוגגה לה אניגמת האירוע - ברור לימאים שזוהי התערבות אלוהית, הם גם יודעים את זהות האל . אבל אז שאלה אחרת הופיעה - מה רוצה אותו אל ? הוא הרי מדבר אליהם בגלים ובסער, לא במילים . לספנים לא ברור למה אלוהים רוצה במותו של יונה . השאלות הר...
אל הספר