69 מי רוקד עם הנרקיסיסט ? בהסתמך על רוזנפלד ( 1964 Rosenfeld, ) , הנרקיסיסט יוצר יחסים סימביוטיים שאליהם הוא שואב את האחר הקרוב, הופך אותו לאובייקט, מתערבב איתו ומספח לעצמו תכונות שלו . הנרקיסיסט כאילו "בולע" את האחר ומרגיש כול-יכול ( אומניפוטנטי ) כלפיו, כך שהכול נתון לשליטתו . זה מנגנון הגנה מפני נפרדות . בדרך זו הוא לא צריך להרגיש במודע שהוא נזקק לאחר ותלוי בו, ולכן גם לא צריך להיות מחויב אליו . אך למעשה, העצמי של הנרקיסיסט הופך להיות מזוהה עם האחר עד כדי כך שכל זהות עצמית או גבול בין העצמי לאחר מוכחשים ( כאילו אין אחר ) . זו הסיבה שהקורבנות שלו חשים ואומרים שהוא או היא "לא רואים אותי" . למען הבהירות : כל מה שמקרב את הנרקיסיסט להכרה בנפרדות מהאחר-הקרוב מעורר בו חרדה ומאיים עליו, מאחר שהכרה בנפרדות מובילה להכרה בו, באחר, בתלות בו והתייחסות לרגשותיו ועשויה להוביל ליחסים של תלות ותלות הדדית, שמהם הוא מתאמץ להימנע . כאשר נוצרת נפרדות, והסובייקט מבחין בה, הוא מרגיש חרדה כי הוא כבר לא כול-יכול . בניגוד לרצונו הוא נעשה מעורב ביחסים ממשיים על כל המשתמע מכך, מצב שבו מתעוררים רגשות של אכפתיות...
אל הספר