22 מנשה כהן למעלה מעשור אני מטפל בנפגעים מיחסים עם נרקיסיסטים - ילדים, בני זוג או סטודנטים - וכתבתי מאמרים אחדים המתארים את הדפוס הנרקיסיסטי ואת הנזקים שהוא מחולל בנפשם של השותפים לקשר ( כהן, 2020 ) . התייחסתי לנפגעים כאל קורבנות התעללות נפשית גלויה וסמויה של הנרקיסיסט, שסובלים מפוסט- טראומה מורכבת, כאשר הפוגע מפעיל לחץ בלתי פוסק על הקורבן ומטיל עליו את האשמה לסבלו, בעודו מנער את חוצנו מאחריות כלשהי לעוולה שיצר . הנפגעים אינם יכולים להעלות על דעתם שהאם או האב מתעללים בהם נפשית, במיוחד כאשר אלו מכחישים את מה שהם אומרים ועושים, או לחלופין, מצדיקים את התנהגותם בדרכים מגוונות שהנפגעים אינם יכולים לקבל, לדוגמה, שהם רוצים בטובתם . הנפגעים חווים דיסוננס-קוגניטיבי שמקצתו מודחק לתת-מודע : ההורה שאמור לדאוג להם - מתעלל בהם . מבחינת היגיון הנפש שלהם, לא ייתכן ששני הדברים נכונים . עקב כך הם סובלים מבלבול ומשחיקה פנימית לנוכח העובדה שההורה הופך להיות גורם-לחץ ( stressor ) תמידי בחייהם, שאין להם דרך לזהות אותו, להבין אותו, להתגונן מפניו ולהיחלץ ממנו . בכל דרך שהנפגע מתמודד עם הדיסוננס הקוגניטיבי הוא...
אל הספר