יסודות החשיבה הפסיכואנליטית 185 47 ) . הכוונה אינה שהאנליטיקאי הוא עתה אובייקט מיטיב בניגוד לאובייקטים המסוכנים הקודמים, אלא שהוא אובייקט שבמקום להזדהות עם חלקי הפנטסיה שהושלכו לתוכו בהעברה או להגיב להם, פירש אותם, וכך איפשר לאובייקטים פנימיים טובים יותר ( שתמיד היו שם, ניתן לומר ) להשתלב אל תוך האני . כדי שתהליך זה יתרחש נדרשת דבקות בעמדה שבראש מעייניה הפנטסיה הלא – מודעת ופירושיה בתוך ההעברה . ויכוחים מוקדמים עם אנה פרויד הביאו את ריוויר לצאת באמירה ברורה מאוד על טבע הפסיכואנליזה . לדבריה, עניינה של הפסיכואנליזה אינו "העולם הממשי, לא ההסתגלות של הילד או המבוגר לעולם הממשי, לא חולי או בריאות, לא מידות טובות ורעות . עניינה, בפשטות, הוא אך ורק הדמיונות של הנפש הילדית, העונג שעליו היא מפנטזת והתגמול שממנו היא יראה" ( 87 : 1927 Riviere, ) . באותם דיונים הדגישה קליין שלא זו בלבד שהתפקיד האנליטי הוא לפרש את הפנטסיה, אלא ערבובו עם דברים אחרים, ובאופן ספציפי עם התערבויות מהסוג החינוכי שדגלה בהן אנה פרויד, יבטל אותו . האנליטיקאי, היא כותבת, צריך להיות מוכן "רק לעשות אנליזה" ( 370 : 1927 Klein,...
אל הספר