291׀ תוכני ת ל- 21 ימי ם אסים — לונדון האהבה שלי למזון ביתי מבושל וטוב החלה בשנות העשרה המוקדמות שלי . גם אמי וגם אבי נהגו לבשל כמעט כל יום, ובסופי שבוע נהנינו מפינוק חד-פעמי של ארוחת מזון מהיר, או ארוחה במסעדה . מסיבות דתיות, אמי היתה צמחונית רוב חייה, כך שבאמת היה לנו בשר בבית רק מדי פעם, כשהיינו מארחים, וזה היה בדרך כלל תבשיל העוף בקארי המפורסם של אבי, לפי מתכון שהועבר אליו מאמו . אבל אני בר מזל ( ומשוחד ) , כי כשמדובר באוכל הודי צמחוני, אין לו מתחרים — לא בטעם, ולא במגוון המנות . מעולם לא נמאס לי לאכול את הדאל או את קארי הירקות הביתי שבישל אבי . מאוחר יותר עשיתי כל מיני ניסיונות שהפכו בסופו של דבר ל"קארי הירקות שלי", מנה המבוססת על ה"פַּאו בּהאג'י" המפורסם של מומביי, תבשיל ירקות על בסיס תפוחי אדמה, שבדרך כלל אוכלים עם לחם מטוגן . אך מאחר שהסרתי לחלוטין את הלחם מהתפריט שלי, המרתי את הלחם בתערובת של בטטות וירקות ירוקים שונים, ועכשיו אני אוכל אותו עם אורז-כרובית או רק עם יוגורט עתיר שומן . תמיד אהבתי לנסות מתכונים חדשים, ואספתי רבים ומגוונים כאלה מקרובי משפחה ומחברי, אפילו מאמהּ של הח...
אל הספר