עמיה ליבליך 170 שיחתנו יש הרגשה שאנו מבינות זו את זו, קרובות בעולמנו המקצועי — היא עובדת סוציאלית — וברקע המשפחתי — בעבר הרחוק אביה היה מקורב לאבי . דליה ממעטת בתיאור עברה ומתמקדת מיד במטרה שהצגתי לה בשיחת הטלפון הראשונית : הקשר הזוגי החדש, שהיה לה עד לאחרונה . דליה : כמו שאמרו לך, הייתי בקשר עם אדם, רופא עיניים בן 80 , שעדיין עובד מלא . אולי גם הוא יסכים להתראיין . עמיה : כן, אשמח מאוד . כרגע יש לי פחות גברים בין המרואיינים . כנראה יותר קשה להם לדבר על עניינים אישיים . דליה : הוא בן אדם פתוח דווקא . [ צוחקת קצת במבוכה ] מעניין מה הוא יגיד . עמיה : כמה שנים אתם, או הייתם, בקשר ? דליה : שנתיים . עמיה : בת כמה היית כשהכרתם ? דליה : אה . . . התאלמנתי כשהייתי בת 73 והכרתי אותו קצת יותר משנה אחרי . הייתי בת 75 . ועכשיו אני בת 78 . עמיה : איך נפגשתם ? דליה : דרך האינטרנט, באתר לאקדמאים . אז . . . מה שהיה . . . אני . . . הבת שלי מאוד רצתה שאירשם לאתר ואכיר . נרשמתי, אבל לא השתמשתי באתר הזה, כי באותו זמן היה לי שכן שהתאלמן קצת אחריי . גרנו באותו בניין . נוצר בינינו קשר, ובמהלך השנה הראשונה אחר...
אל הספר