רק חיבוק 105 מרים, בת 79 , היא אישה גבוהה ובלונדינית, נראית צעירה מגילה . היא מטופחת ומאופרת בעדינות ומשדרת כוח ואנרגיה . היא צוחקת הרבה, וממעטת במילים . היא שואלת שאלות ישירות על מטרת שיחתנו, ומבקשת לדעת מה מצבי המשפחתי, התעסוקתי וכדומה . אחרי שאני עונה לה לשביעות רצונה ומפעילה את מכשיר ההקלטה, היא מתחילה . מרים : אני גרה כאן חמש שנים, שנתיים בערך אחרי שהתאלמנתי . היה לנו קוטג' משלנו כשבעלי היה בחיים, ושם גידלנו את הילדים . אבל אחרי שהוא מת, כבר לא התאים לי לגור שם . מכרתי את הבית ועברתי הנה . אני כל כך מאושרת כאן ! כל מה שאת רואה פה הבאתי מהבית הישן שלי . עמיה : יופי, ספרי לי בבקשה מעט על הרקע שלך . מרים : נולדתי בתל אביב, לא רחוק מכיכר דיזנגוף . למדתי בתיכון מסחרי ובצבא שירתי באגף אומנות ובידור של קצין חינוך ראשי . עמיה : כבר אז היית שחקנית ? מרים : לא, משחק זה משהו שאני עושה מאז שיצאתי לפנסיה . היום אנחנו מעלים את "משרתם של שני אדונים", ויש לי תפקיד ראשי . תמיד הופכים אותי לגבר בהצגה, כי אני גדולה [ צוחקת צחוק משוחרר כזה ] . יש המון לחץ עכשיו לקראת ההופעה, אבל אני בטוחה שנקבל אחד מ...
אל הספר