2004, "מסע אל תום האלף" מאת יוסף ברדנשווילי ו־א.ב. יהושע באופרה הישראלית ובבית האופרה של רומא

ימוי אוררות ארו ו נולם 215 האופרה הזאת היא מסע במובן העמוק של המילה . בילדותי מאוד אהבתי סיפורי מסע, שבמרכזם הגיבור הפיקרסקי דוגמת "דון קישוט" מאת סרוונטס, או "הרפתקאות הקלברי פין" של מארק טווין . אמנם סיפור המסע מתרחש במאה העשירית, אך זהו בעצם מסע לתוך עצמנו במאה ה- 21 . ביסוד הסיפור הנאיבי והסוחף של יהושע נמצא הסיפור המדמם, שהוא הסיפור של החברה הישראלית הנמשך עד היום, סיפור הכאב של מיזוג הגלויות . יש כאן תשוקה אדירה לשותפות . לכאורה מדובר בשותפות עסקית בין יהודי טנג'יר בצפון אפריקה ליהודי אשכנז שבאירופה, אבל למעשה זוהי שותפות גורל, שותפות משפחתית . לצורך מיזוג התרבויות וקיום השותפות נתבע קורבן, קורבן הכרחי . האפשרות לשאת אישה שנייה נעלמת מהעולם עם חרם דרבנו גרשום ( "שלא יישא אדם אישה נוספת על אשתו" ) . זהו כאב חי של גדיעת עולם תרבותי אחד לצורך מיזוגו עם עולם תרבותי אחר . הרחקת העדות אל המאה העשירית מאפשרת להעמיק ולחקור את הצופן של תשוקת השותפות . זה אלפיים שנים שהעם היהודי מפוזר בעולם, ובכל זאת כוח מגנטי עז גורם לנו לחפש האחד את השני, לחזור לאותה שותפות ישנה שחידושה דורש ויתורים מכאי...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ