מנהל אומנותי ל תיאארו ה ימה — נאלייעללי 99 בשלב מסוים קבענו עם אלוני ראן על המערכה הראשונה . ישבנו בראן שנמשך יותר משעתיים, הברקה רדפה הברקה, אבל הסימפוניה נשארה בלתי גמורה . בלי מערכה שנייה . נזכרתי בשורה ממחזהו של אלוני מ"הנסיכה האמריקאית" : "בלונים, בלונים, בלונים, יפים כל כך צבעוניים אויה, אויה, אויה . . . " נסים אלוני, משורר תיאטרון גדול, בנה ארמון לתפארת, אך ללא מהנדס . כאן התגלתה, לצערי, במלוא חומרתה הבעיה המוכרת של אלוני . הוא לא הצליח לסיים את היצירה . הוא כתב כל תמונה וכל שורה שוב ושוב, וכל גרסה היתה מבריקה . אך הוא לא הצליח להכריע . הוא כתב ופסל, כתב ושינה . כתב וכתב מחדש . אין ספק שהמרכיב המרכזי בתהליך הכתיבה של אלוני היה הספק . עד אין-סוף . עד הדף הריק . מספרים שבהצגה האחרונה של מחזהו "נפוליון חי או מת", כשקהל רב הגיע להלוויית ההצגה לאחר 30 הצגות בלבד, קיבל אלוני את פני ידידיו בכניסה לתיאטרון בשאלה : "למה באתם ? זה עדיין לא גמור . " שמונה חודשי עבודה עם קאסט הכוכבים והעלויות העצומות הנלוות, כשבאופק לא נראית הצגה, הובילו להחלטה כואבת שאין ברירה אלא להפסיק את החזרות . זה היה...
אל הספר