סיפורי התיאטרון שלי 90 וקיבלנו את התשובה הבלתי נשכחת : "פרס לא ייגע בנושא, זו אש בשדה קוצים . " אזלו אופציות ההתחמקות . יצאנו מהמחבוא התל אביבי והתקשרנו לגוראל . ראש העיר עמד על כך שניפגש עוד הלילה . הגענו לביתו לקראת חצות . גוראל, שהפגין חביבות מיוחדת, שלף מהבר בקבוק "קמפרי" ומזג לשלושתנו . הוא ביקש מנועם את לוח ההצגות החודשי, בעט שבידו מחק את תאריך הצגת "משיח" הקרובה, שהיתה מיועדת לשבוע הבא . "כאן ההצגה יורדת," קבע . הרגשנו כמו בפגישה מאפיוזית מהסרטים . נשאר לנו שבוע לצאת מהמלכוד . נועם, בכישוריו הפוליטיים רבי-הדמיון והיצירתיות, יזם ובישל בחשאי תחבולה בעזרתם של שר החינוך והתרבות ומנכ"ל בית הנשיא . עברו כמה ימים . ביושבנו בקומת ההנהלה, צעקה המרכזנית בהתרגשות מעמדתה בקומה מתחתינו : "נועם, יש לך טלפון מנשיא המדינה . " נשיא מדינת ישראל חיים הרצוג, שאך זה עתה החל את כהונתו, התקשר לתיאטרון, ובשם "אחדות העם ושלום בית" ביקש שנוריד את השורה המקללת והמקוללת מההצגה . כשנשיא המדינה פונה, אי אפשר לסרב . כניעה מכובדת . השורה ירדה, וכמה שבועות אחר כך גם ההצגה ירדה, למרות יחסי הציבור האדירים שקיבלה ...
אל הספר