סיפורי התיאטרון שלי 38 האטום ; ו"החקירה" מאת פיטר וייס, המורכב מעדויות ממשפטי נירנברג על אושוויץ ועל האש שדלקה שם ושרפה . גייסתי את כל מי שיכולתי לאירוע תיאטרוני עשיר ומעשיר . שוש רייזמן, המוזיקאית, שלמדה באותה תקופה בלונדון, כתבה את המוזיקה וליוותה בפסנתר את הפרויקט המושקע שהייתי גאה בו . בסוף הפרזנטציה המפוארת ובמעמד כיתת השחקנים וכיתת הבמאים, המורה כריסטופר פטיס התנפל עלי עצבני וגוער : ״ ! ? What the hell does it have to do with Prometheus ״ וכך, בפרהסיה, דעכה אש גאוותי עד עפר . מוכה, חבול ונעלב, ניגשתי לתרגיל הבימוי שנקרא : blocking exercise , שמתרכז בהעמדה של תנועות השחקנים בלבד לאורך כל המחזה, בחזרה אחת של ארבע שעות מבלי להנשים אותו לכדי הצגה . לצורך התרגיל, אני קיבלתי את המחזה "כל אדם" . מחזה ימי ביניימי ומעורר דמיון, שהצית בי רעיונות עכשוויים לרוב . אבל בלבי תיכננתי נקמה . כיביתי את שפעת רעיונות הבימוי, והחלטתי "להעמיד" את המחזה בדרכם — שמרני, הגיוני, ללא אמביציות פרשניות . וכך היה . כשקיבלתי ציון גבוה על העבודה, צחקתי בלבי . סידרתי אותם ! אבל שיא המרד שלי נגד בית הספר השמרני ה...
אל הספר