סיפורי התיאטרון שלי 32 את ההצגה ביימתי בחשאי, בגנבה, בחופשת הקיץ בין שנת לימודים אחת לשנייה . למה בחשאי ובגנבה ? בדרמה סנטר, לונדון היו לא מעט שחקנים ובמאים מוכשרים וכבר מבוקשים על ידי התעשייה . בכיתת המשחק מתחתי למד השחקן פירס ברוסנן ( ג'יימס בונד ) . בכיתת המשחק מעלי, השחקן השייקספירי סיימון קלו . בכיתת הבמאים למד איתי אדריאן נובל, שהפך לאחד הבמאים הבולטים באנגליה וניהל לימים את ה" Royal Shakespeare Company " . בתקנון בית הספר חל איסור חמור לקחת חלק בכל עבודה מקצועית, במשחק או בבימוי, במהלך הלימודים . בית הספר היה ידוע כקפדן ושמרן . לא לחינם כינו אותו "טראומה סנטר, לונדון" . סמכתי על כך שישראל היא, כדברי נסים אלוני ב"נסיכה האמריקאית" : "ארץ קטנה באפריקה המשתחררת, קנאים מאוד . הרבה פולקלור", והידיעה שאני מביים הצגת ילדים בעברית בתיאטרון בימות ברחוב מנדלי בתל אביב, השוכנת לחוף האגן המזרחי של הים התיכון, לא תגיע לאוזני ההנהלה הוויקטוריאנית של הדרמה סנטר בלונדון . עם סיום עבודת הבימוי בארץ חזרתי ללונדון לפתיחת שנת הלימודים השנייה . אחרי שבועיים טלפון מאגמון : "הצגת הילדים מצליחה מעבר למצ...
אל הספר