ליאור טומשין 194 שלמרגלותיי, והבנתי שמשהו בכל היפה הזה עלול להשתנות אצלי בקרוב . סמוך לאחר מכן רצתי עם נועם לגן ( אנחנו לא הולכים לגן ולא נוסעים לגן — אנחנו רצים לגן ) , ולא הצלחתי לעמוד בקצב שלה . מאחר ששנה קודם לכן רצתי את מרתון תל אביב ( 42 ק"מ ) , כשאני מוביל את נועם בעגלה לאורך הריצה, חשתי שהמהפך בכושר של שנינו אירע מהר מדי לטעמי . חזרתי מהגן, התקשרתי לחבר קרדיולוג, ואמרתי לו שנדמה לי שאין לי לב ושאני הולך למות, והייתי שמח להגיע אליו בהקדם האפשרי לבדיקה . למחרת כבר הייתי בבית החולים אסף הרופא . לאחר בדיקה קצרה הרופא אמר שהוא סבור שאני דווקא צודק בהערכה שלי שאני הולך למות, גילה שאני סובל ממחלה נדירה של יתר לחץ דם ריאתי בערכים גבוהים מאוד, וסבר שעלי להתאשפז מיידית . הסתבר שהגוף שלי מייצר באופן בלתי מוסבר קרישי דם, ואלה עפים לריאות וסותמים את כל המעברים שם בקצב מהיר . הסתבר שהלב שמזרים דם לגוף דרך הריאות מתאמץ מאוד — עקב החסימות שנוצרו בריאות — לספק את מנת הדם הנדרשת, ונוכח עבודתו המאומצת הוא הולך ונחלש . הבטתי עליו והבנתי שהמצב לא קל . שנים אני מטפל בתיקים רפואיים . לצערי, אני מצוי ...
אל הספר