131 מ צ ל י ח ה בד ר כ ה את בעלי המנוח, יונה פוקס, שחקן כדורגל בהפועל תל אביב, מכבי תל אביב ונבחרת ישראל ומאמן נוער במכבי, שהיה מבוגר ממני בארבע שנים, הכרתי על חוף הים בתל אביב במפגש של החבר'ה מההגנה . נישאתי בגיל 19 . להורים שלי, שהיו סוציאליסטים ואוהדי הפועל, היה קשה בהתחלה לקבל חתן 'מכביסט' אבל כשהכירו אותו נשכח הכול . בתי הבכורה אורית נולדה כשהייתי בת ,24 לאחר ארבע שנים נולד בני משה ולאחר שש שנים נוספות בתי רננה . המצב הכלכלי שלנו כזוג צעיר לא היה טוב . לקחנו הלוואה לרכישת דירה ברמת אביב, שהייתה אז פרבר שומם בקצה תל אביב ושילמנו את המניה ב'אגד' כדי שבעלי יוכל להצטרף כחבר . גרנו אצל ההורים שלי במשך עשר שנות נישואינו הראשונות עד שהסתדרנו בדירה משלנו . בעוד בעלי עבד באגד בימי חול ובשבתות כמאמן כדורגל, אני עבדתי כמזכירה בבית החולים ליולדות של ד"ר פרויד, בית חולים פרטי קטן, הסמוך לבית הוריי . כל האצולה של תל אביב באה ללדת שם, אך גם עולות חדשות וניצולות שואה . חיפשו אז מזכירה שתעזור ברישום ובהתנהלות מול משרד הבריאות, והבן של פרויד, שלמד איתי בבית הספר, המליץ עליי, בין השאר כי ידעתי אנגלי...
אל הספר