פרק י': יום רביעי, 10 באוקטובר 1973

מלחמה משלו | 230 הכוח של דמשק, שלא נפגעה בתקיפות אותו יום, ואילו זאבי, שחשש, ובצדק, שהדרג המדיני לא ייתן אישור להפצצת דמשק כמו זה שניתן בלחץ האירועים של הבוקר, המליץ לנצל הזדמנות : "עוד פעמיים לדמשק, עוד שלוש פעמים כי יאשרו לנו פעם . כשמאשרים לך פעם ואתה עושה שלוש, זה אותו אישור" . זעירא חשב שצריך להיזהר בביצוע תקיפות עומק במצרים כי "אם אתה הולך לקהיר, למטכ"ל, לחשמל, הוא [ מצרים ] יכול להכניס סקאד" . הרמטכ"ל לא ראה בכך איום אלא הזדמנות : "אנחנו נגדיל את הדרמטיזציה של המלחמה . 2 אנחנו נקרב את הפסקת האש . אנחנו לא רוצים מלחמה ארוכה" . גם אלעזר וגם בני שיחו לא התייחסו להשתתפות חיל האוויר בלוחמת היבשה בחזית הסורית, שם צה"ל היה אמור לחדש את המתקפה . בשיחה בין הרמטכ"ל לשר הביטחון על ההתקדמות בצפון כמה שעות קודם לכן אמר דיין : "חיל האוויר יחרוש להם את הדרך 3 נראה שמבחינתם של אלעזר, זעירא וזאבי, הסיוע הזה היה לדמשק" . דבר מובטח ולכן לא התייחסו אליו . סדר העדיפויות של חיל האוויר היה שונה . בדיון מפקדים בלשכתו של פלד ב- 30 : 20 נקבע כי מתוך שלושה מטסים עיקריים של קורנסים, שני מטסים, זה של הבוקר ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ