83 של קעקשוי גהייל ושר ל עע הסבל — אותו עליי לשאול אם הוא מסכים להבחנה שהוא מקבל ברצון את סבלו ! ובכן, נוכל להסתמך לשם כך על ניסיוננו החי והישיר . רק לפני קצת יותר משנה עמדו הגברים ממחנות הריכוז בשוחות ועמלו וחפרו והכו באדמה הקפואה במכושיהם עד שהתעופפו גיצים . ואם היו השומרים מתרחקים מעט מהקבוצה, ואם מקץ פרק זמן שבו לא השגיחו בהם היו האתים והמכושים נחים בידיהם היגעות, היו מתרקמות שיחות בין הגברים שם בפלוגת העבודה, והשיחות האלה באתר העבודה היו תמיד זהות, עסקו במונוטוניות חוזרת ונשנית באותו הנושא : אוכל . אנשים החליפו מתכונים ותיכננו תפריטים, והאחד היה שואל את רעהו על המאכל האהוב עליו או מדבר בהתלהבות על מעדנים כאלה ואחרים, והם היו מדמיינים כיצד יגישו יום אחד מאכלים זה לזה, לכשיזמינו זה את זה לארוחה לאחר השחרור מהמחנה . אבל הטובים שבהם לא ייחלו ליום השחרור כדי שיוכלו לשקוע מחדש בהתענגות קולינרית, אלא מסיבה אחרת לגמרי : כדי שהמצב התת- אנושי הזה, שבו אתה אנוס לחשוב אך ורק כיצד תמלא את בטנך, יגיע סוף-סוף לסיומו ; כן לחיים למרות הכול 84 המצב הזה שבו אינך יכול לחשוב על שום דבר מלבד השאלה אם ה...
אל הספר