62 | חוסן ניהולי לנוכח המצב היה "נאום התשישות" ( Malaise speech ) , בלשונם של העיתונאים . בעיצומו של המשבר הכלכלי החריף, עת ערכו של הדולר נשחק מחד ומחירי הנפט הרקיעו שחקים מאידך, פנה קרטר לציבור בקריאה כנה ונרגשת להנמיך ציפיות ולא לצאת מנקודת ההנחה שהוא או עוזריו יודעים מהי הדרך הנכונה לצאת מהמשבר הכלכלי . בהזדמנויות אחרות, לאור תורי הענק שהשתרכו בתחנות הדלק, קרא קרטר לאזרחים "לנסוע פחות" ובכך להביא להקלה זמנית במשבר הדלק . נראה כי העם האמריקני היה מוכן לסלוח לו על הכול, כולל תמימותו וחובבנותו בניהול משברים בסוגיות פנים וחוץ, למעֵט דבר אחד — אובדן התקווה, היעדר האופטימיות, הייאוש . נשיא שקורא לנהגים לנסוע פחות ומבקש מהעם להנמיך ציפות ולהשתחרר מדימוי "אמריקה הגדולה" אינו מבין שבעיתות משבר — תקווה ואופטימיות 33 הן כל מה שנשאר . בספרו The Psychology of Hope : You Can Get There from Here טוען הפסיכולוג צ'רלס סניידר ( Snyder ) , שאפשר להגדיר "תקווה" כצירוף של שלושה מרכיבים : להגדיר מטרה, להיות מסוגל 34 בהיבט הזה להשיג אותה ולהכיר את הדרך אליה למרות הקושי . אופטימיות שונה מעט מתקווה בכך שהיא...
אל הספר