לא נתתי לילדים שלי לבכות דבורה : אני נולדתי בבלגיה ורפאל נולד בלונדון והכרנו בישראל, בשידוך . ב- 1976 , כמה חודשים אחרי החתונה, נסענו ללונדון ללדת את חוי . ההורים של רפאל היו שם וגם אחי, שאמור היה להתחתן באותה תקופה . הייתי מאוד צעירה וחששתי ללדת לבד, אז חשבנו שיהיה נכון יותר ללדת ליד ההורים והמשפחה . כמה שבועות אחרי הלידה חזרנו לארץ . חוי היתה תינוקת שכל הזמן בכתה . הייתי עוד לא בת 22 ושמעתי לעצות שקיבלתי מאנשים סביבי . אמרו לי להאכיל אותה כל ארבע שעות, אז נתתי לה לאכול כל ארבע שעות . היא היתה גומרת את הבקבוק וכעבור שעה בוכה . היום אני מבינה שכנראה היא היתה רעבה וביקשה לאכול עוד, אבל אז הסתובבתי איתה על הידיים שעות, ניסיתי להרגיע אותה . רפאל : היינו מדברים עם חוי ביידיש . זאת היתה בהתחלה השפה בבית, כי לימדתי בישיבות ושם הכול היה ביידיש וההורים של דבורה מדברים יידיש . דבורה : עד גיל שנה הייתי עם חוי בבית . היא היתה תינוקת רגילה וגם התפתחה טוב, אבל האמת היא שהיה לי קשה לגדל אותה, כי כל הזמן הסתובבתי איתה על הידיים . אומרים שזה לא טוב שתינוק כל הזמן על הידיים, והנה בכל זאת היא גדלה כמו ש...
אל הספר