יותר מדי סגורים ורציניים מנחם : סימה ואני מהקריות . שם הכרנו . סימה : באנו ממשפחות שחינכו להסתפקות במועט ולצניעות . בית הורי היה בית מרוקאי שאף פעם לא נישקו וחיבקו בו . אצל מנחם, האמא נפטרה כשהוא היה בן 17 , ואבא שלו, שמו מאיר, היה מלא שמחת חיים . מאיר שלנו דומה לו באופי . מנחם : מאיר הוא לגמרי אבא שלי . אנחנו יותר מדי סגורים, יותר מדי רציניים, ומאיר בדיוק הפוך . עד היום היא כועסת עלי בגלל זה מנחם : כשהתחתנו הייתי חייל צעיר בקבע, מדריך בצוות הטכני בחיל האוויר . לא היה לנו כסף, להורים לא היה איך לעזור, וגרנו כמובן בשכירות . ואז קיבלתי הצעה לעבור לשרת בבסיס שעמד לקום בסיני, קרוב לאילת, במקום שנקרא "בקעת הירח" . בהתחלה גרנו באילת, כי עוד לא בנו את שיכון המשפחות בבסיס עציון, וגם כשכבר היה שיכון, לא עברנו מיד . סימה עד היום כועסת עלי בגלל זה . סימה : כן . מנחם כמעט לא ראה את הילדים, הוא חזר בערב כשהם כבר ישנו ויצא בבוקר כשהם עוד ישנו . אם היינו גרים בבסיס, הוא היה מוצא פה שעה שם שעה לבוא הביתה . מאיר נולד במרץ 73 ', הוא הבכור . הייתי רק בת 24 , ומנחם צעיר ממני בשנה . אילת קטנה, כולם שם הכיר...
אל הספר