אני לא מאלה שבורחים או קופאים אתי : הייתי בת 21 כשהתחתנתי עם אילן . מיד אחרי החתונה פתחתי את המספרה שלי ברמת אביב . שנה אחר כך נולד אבי, וכשהוא היה בן שנה ושלושה חודשים, ביולי 1987 , נולד ערן . בשנים הראשונות אילן עוד היה מעורב, אבל אני הייתי הדומיננטית . הוא היה חודש בבית וחודשיים לא . און אנד אוף כל הזמן . כשערן היה בן 13 , אילן התנתק לגמרי . יצא מהתמונה . לא סיפרתי לילדים מה קורה ביני לבין אבא שלהם . הם לא היו צריכים לדעת . הם גם לא שאלו כי הם ידעו מה שחשוב : שאבא שלהם לא הסתדר וחזר לצרפת, ואני פה ודואגת שלא יחסר להם 1 ביני לבין כלום . כל הזמן שידרתי להם שיש להם אמא חזקה . עצמי, אני באמת לא יודעת אם אני אישה חזקה . החיים זורמים ואתה זורם איתם . זורקים אותך למים, אז לא תילחם ? אומרים שיש את אלה שבורחים, אלה שקופאים ואלה שנלחמים . אני לא מאלה שבורחים או קופאים . לאילן היה כישרון בכדורגל, אבל הוא אף פעם לא מימש אותו . הוא יכול היה להיות במקום אחר בחיים שלו, אבל הוא הפיל את עצמו כל פעם, הרס במו ידיו . הוא היה אדם חם לטוב ולרע . הוא היה לוחמני, והילדים ראו איך הוא נלחם . הולך עם הראש בקי...
אל הספר