היו פה לפנינו 168 רוח, קסום, אפוף הילה מיסטית, במאה ה- 21 וגם לפני אלפי שנים . באייווברי, בסטונהנג', בניו גריינג' ופה — ברוג'ום אל-הירי בדרום רמת הגולן . מלב השדות, עם עדרי בקר מזן שארולה שבוהים בך בתימהון כמנסים להבין מה איבדת כאן, גלי האבנים המרוחקים נראים כמו עוד רבים כמותם שפזורים לאורכה ולרוחבה של רמת הבזלת שמעל ימת כנרת . סתם גלי אבנים . גם כשמתקרבים אליהם, אם לא אומרים לך, אם מישהו לא מפנה את תשומת לבך, אתה עלול לפספס אותם ולהמשיך לצעוד ולהחמיץ את מופעם הייחודי . נדרשת נקודת מבט שונה, גבוהה, ממעוף ציפור, כדי לקלוט שיש פה משהו אחר לגמרי, משהו מונומנטלי : חמישה מעגלי אבן ענקיים, שהיקפו של הגדול שבהם הוא כמעט חצי קילומטר, כל מעגל מחובר למשנהו בסדרת מחיצות פנימיות שמשוות למבנה מראה של מבוך, ובלב המעגלים ניצב תל אבן מוגבה . זהו מכלול אדריכלי מפתיע ומופלא, עשוי מעשרות אלפי אבני בזלת הבנויות זו על גבי זו בקפדנות יתרה . האתר התגלה בסקר ארכיאולוגי שנערך ברמת הגולן מיד אחרי מלחמת ששת הימים . יצחקי גל, חבר קיבוץ אפיקים ( כמו איזי מרימסקי מהפרק הראשון ) , זיהה בתצלומי אוויר שקיבל לידיו משהו...
אל הספר