| 385 81942 חמחל גחורחל ידיה על ידיו . מזעיקים משטרה . תצלומי ההתאבדות מבזיקים בכל רחבי העולם . צווייג מותיר מכתב במקום בולט ובו הוראות למוציא לאור לצרפו לספר זיכרונותיו . זהו הספד עצמי קלאסי של סופר המבכר אלגנטיות על פני תוכן : בטרם אפרוש מן החיים מרצוני החופשי ובצלילות הדעת, אני מרגיש צורך למלא חובה אחרונה : להודות מקרב לב לארץ הנפלאה הזאת, ברזיל, שהעניקה לי ולעבודתי אכסניה טובה כל כך . בכל יום למדתי לאהוב יותר ארץ זו, ולא הייתי מבקש לבנות את חיי מחדש בשום מקום אחר, לאחר שעולמה של לשוני שלי שקע ואבד לי ומולדתי הרוחנית, אירופה, איבדה את עצמה לדעת . אולם כדי להתחיל הכול מחדש, אחרי שנת השישים בחייו של אדם, נחוץ כוח מיוחד, וכוחי שלי כלה לאחר שנים של נדודים בחוסר בית . לכן מעדיף אני לסיים את חיי בזמן הנכון ובקומה זקופה, כאדם שעבודה רוחנית היתה תמיד שמחתו הזכה ביותר, והחירות האישית — המעולה שבנכסים על פני האדמה הזאת . אני מברך את כל ידידי : ולוואי ויזכו הם לראות את עלות השחר אחרי הלילה הארוך . אני, שחסר סבלנות הנני ביותר, מקדים ללכת לפניהם . שטפן צווייג 19 פטרופוליס 1942 . 2 . 22 המחאות של...
אל הספר