גאונות וחרדה | 304 בנו של חזן מדֶסָאוּ, מגלה שאין מקום טוב יותר מברלין ללימודים . העיתונאי יוזף רוֹט, שבא אליה מווינה, ישן במרחצאות כשאינו יכול להרשות לעצמו לשכור חדר . המשוררת אֶלזֶה לַסקֶר-שילֶר ישנה מתחת לשולחן ברוֹמאנישֶס קפה, "חדר המתנה לכשרונות" במילותיו של אריך קסטנר, מחבר "אמיל והבלשים" . ואלטר בנימין כותב מסה נודעת על זונות בית הקפה, וטוען שאין הבדל גדול בין סופרים לפרוצות . באותו קפה כותב אריך מריה רֶמארק חלק מ"במערב אין כל חדש" ואלפרד דֶבּלין הוגה את הרעיון של "ברלין אלכסנדרפלאץ" . דבלין, רופא במקצועו, מטפל במשוררים חינם אין כסף . השחר, אומר המחזאי קרל צוּקמאייר, הוא הרגע המגדיר את העיר : "אותה שעת בוקר מוקדמת, מנצנצת, אחרי ליל בכורה תוסס, פראי, שתוי . . . ברכבת הצפופה, בעודך עדיין המום מהרפתקאות הלילה 1 ובדרכך לחזרה נוספת, כשאתה מנסה לגנוב כמה רגעי שינה בעמידה" . ברטולד גולדשמיט, סטודנט למוזיקה מהמבורג, מגיע לארוחת צהריים של יום ראשון בביתה של אֵם מורתו, האמרגנית לואיזה ווֹלף . ליד שולחנה הוא פוגש מנצחי תזמורת דגולים השמחים לקבל שם ארוחה טובה : פורטוונגלר, ואלטר, קלמפרר, קל...
אל הספר