על ההגמוניה 245 קוהרנטי שחלקיו קשורים זה בזה, אך כל אחד ואחד מהם הופיע במחזוריות ובהתאם לאינטרסים הפולמוסיים המידיים, שלא תמיד בוטאו בצורה בהירה ומתוך רצון להעמיק בדבר . הדיון התקיים אפוא בצורה מופשטת, תרבותית, אינטלקטואלית, ללא פרספקטיבה היסטורית מדויקת, ולפיכך מבלי שייראה באופק פתרון פוליטי – חברתי קונקרטי וקוהרנטי . כאשר אנו אומרים כי מעולם לא הייתה קיימת מודעות לאחדות האורגנית של הבעיות הללו, עלינו להבין במה דברים אמורים . ואולי נכון לומר שלא אזרו אומץ להעלות בשלמותה את הבעיה האמורה, משום שהצבת הבעיה באופן כזה, מעמדה ביקורתית במובהק המסיקה דבר מתוך דבר, עוררה את החשש שיצוצו סכנות חמורות שיאיימו על החיים הלאומיים האיטלקיים המאוחדים . כמו כן, יש להסביר גם את ההימנעות הזאת, שהייתה מנת חלקם של אינטלקטואלים איטלקים רבים, והיא אופיינית לחיינו הלאומיים . עם זאת, הטיעון כי אף לא אחת מן הבעיות הללו ניתנה לפתרון לבדה ) מאחר שהן עדיין בעיות אקטואליות וחיוניות ( נראה לי בלתי ניתן להפרכה . ומכיוון שכך, נחוץ דיון ביקורתי קר רוח בסוגיות הללו, שעדיין מעסיקות באובססיביות את האינטלקטואלים האיטלקים, ...
אל הספר