לכתוב בית, לקרוא עיר: שלושה רומנים על בת ים

דפנה לוין 200 מזדקנים בו, שוזרים את העבר העירוני לתוך ההווה . העיר מיוצגת כמגִנה ומכילה, ואילו הבית מאופיין בתלישות ובבדידות ( הציר במישור הכרונוטופי ) . ריבוי נקודות המבט מציב את התוצאה במרחב ( המשמעות הטופוגרפית ) ככזה הראוי לזיכרון וחקירה מתמשכת . ב ישראל הרפד אין מתוארת ילדות בבת ים, אלא מתואר הווה של חיים בוגרים בדירת שיכון ליד מגדלים . הבית והשכונה, המאופיינים בקהילתיות ובתמיכה הדדית, מנוגדים למגדלים המנוכרים על קו החוף ( המישור הכרונוטופי ) . ההתמקדות בהווה ובקו האופק הפתוח אל הים ( במישור הטקסטואלי ) , מכוונים לתוצאה שונה במרחב : קבלת העיר ורצון לשמרה . כעת אציג בפירוט את ניתוח שלושת הרומנים . פינוי - שיקום - בינוי ברומן אליהו מחפש אהבה מאת בעז גאון משנת ,2017 הפיתוח העירוני, כלומר הריסת הבית ובנייתו מחדש, הוא המניע לעלילה . במובן זה, לא זו בלבד שהמרחב הוא תוצר של אירועים ושל תנועות בטקסט, לפי המישור הכרונוטופי, אלא שמבחינת העלילה שרשרת האירועים מביאה לכלייתו ולהריסתו של המרחב המיוצג . כלומר ברומן זה המרחב אינו מקום רקע להתרחשות העלילה אלא הוא הנושא המרכזי . הרומן מסופר מנקודת ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב