המת־החי נהפך לחי־מת: עיון במוטיב מפתח בתרבות ובספרות הישראלית

מעין הראל 172 המילה העברית 'צמח' מתעתעת : בהוראתה הראשונה היא מתארת גידול שעולה מן האדמה או מן המים, ההולך ומתפתח, באופן שמדגיש את כוח החיים הטמון בו ואת העתיד הצפוי לו . בהוראתה המושאלת, הרפואית, של המילה היא מתארת את מצבו של 1 אם ישקע מי שסובל מנזק מוחי ואינו מגיב לגירויים שונים, אך גופו ממשיך לתפקד . בחוסר הכרה מוחלט, יוגדר כלוקה בתרדמת, כלומר במקרה זה המילה 'צמח' מייצגת את היפוכו של החי דווקא או מעין מצב ביניים בין החי לדומם, אגב הטלת ספק באפשרות של גדילה והתפתחות . זהו מצב סִפּי שמעורר שאלות רבות בהקשרים רפואיים, משפטיים ואתיים . במאמר זה אני מבקשת לעסוק בביטויָו התרבותיים ובמשמעויותיהם הפוליטיות והאידאולוגיות . אבקש לטעון כי מוטיב החי-מת מייצג מבחינות רבות את האנומליה החברתית והפוליטית שהחברה הישראלית מצויה בה בשני העשורים הראשונים של שנות האלפיים — קיפאון מדיני מצד אחד והיאחזות בחזון מדומה של תחייה מצד אחר . כך, את דמויותיהם של החיים-מתים אפשר להגדיר 'טיפוסים סימבוליים' אשר מכילים, כדברי בילו והנדלמן, 'את הדילמות הבסיסיות, הסתירות המהותיות והפרדוקסים המרכזיים של החיים החברתיים, ...  אל הספר