389 ר קרשמונו : רהמתנהרהא גינורשזרמ כהרהצאור הר הנגב מהתקופות הנבטית והרומית המאוחרת בנגב אין ממצאים מחד גיסא של מכלאות צאן, ומאידך גיסא קשה לשער שלא גידולו צאן . לכן יש לשער שהמכלאות בתקופות אלה היו עשויות גדרות מחומר צמחי מתכלה, כמקובל בתרבות הבדווית המסורתית במאות השנים האחרונות ובזמננו . בתקופה הביזנטית החל המעבר מעדר משפחתי זעיר במכלאות מגודרות מחומר צמחי מתכלה הצמודות לבתי המגורים, למכלאות גדולות הבנויות היטב מקירות אבן הדומים לקירות מבני המגורים של הנוודים בתקופה הביזנטית . אפשר להניח שלאור האמור התפתח הדגם של גוש אתרים אחד לאורך יובל נחל מסוים שהיה בבעלות בית אב שהורכב ממקבץ של משפחות גרעיניות או בבעלות תת-שבט שהורכב מכמה בתי אב, בהתאם לאורך האפיק . רועי הצאן היו הבנים הצעירים, כמוכר לנו מהחברה הבדווית המסורתית, כך שמרעה הצאן הפך לענף כלכלי מרכזי לבית אב, או כלשון חז"ל, ה"מדבריות" . המדבר המזרחי בצל הגשם הגורם העיקרי שעיכב את הפיתוח החקלאי במדבר המזרחי היה הרכב המסלע, והקרקעות, שבהן ריכוז גבוה של גיר, מלח וגבס . התוצאה היא שהצומח הטבעי מוגבל בתפוצתו המרחבית למינים מסוימים העמיד...
אל הספר