התאמה בין טיפוסי המרעה וסוגי הרועים לאזורים השונים של שולי ההתיישבות

381 ר קרשמונו : רהמתנהרהא גינורשזרמ כהרהצאור גדולה של מכלאות בתוך אתרים יישוביים או סמוך להם מרמזת לכך שגידול הצאן היה מרכיב חשוב בכלכלת תושבי האזור . סמוך לאתרים היישוביים נמצאו גם שדות חקלאיים סכורים במדרגות, שעוצבו בטכניקה 84 הדומה לזו שבשדות החקלאות הקדומה בהר הנגב, אבל פשוטה יותר . 3 . ייתכן שאי מציאת מכלאות צאן או מיעוט מכלאות בהר הנגב, במדבר השומרון, במדבר יהודה ובגולן הבזלתי בתקופות שבהן הם יושבו בהתיישבות קבע מצביעה על גידול הצאן במסגרת עדר זעיר בידי משפחה גרעינית בחצר הבית . מציאות שבה רועה שכיר אוסף בכל בוקר את עדרי הצאן הזעירים המשפחתיים מחצרות הבתים למרעה היום המשותף ומחזירם לעת ערב . 4 . עיון בסקרים ארכיאולוגיים של הנגב, מדבר השומרון ומדבר יהודה שבהם נמצאו בתקופה הביזנטית ריכוזים של מכלאות הבולטות הן בכמותן ואיכותן הן בגודלן מעלה השערה שבתקופה הביזנטית גרם הגידול באוכלוסייה האנושית להתארגנות של משפחות גרעיניות לגידול משותף של עדרי צאן זעירים במכלאות גדולות הבנויות היטב בהשוואה לתקופות קודמות . מרעה הצאן כענף עזר שולי במשק החקלאי המשפחתי : ה"ביתיות" 85 "אילו בייתות ? כל שי...  אל הספר