מחזורי ההתיישבות המעגליים בגולן: תהליכי נוודות וקיבוע רב־תקופתיים

352 רועי צאן ונוודים בארץ ישראל הגולן הוא אזור שולי, בעל פוטנציאל יישובי נמוך למדי עקב מגבלות משאבי קרקע ומים לשימוש האדם . ברוב השטח ישנו מחסור בקרקע עמוקה ופורייה ללא אבנוניות בזלתית, להוציא אזור הבקעות ושטחים מצומצמים, הדורשים השקעה רבה בסיקול הקרקע ובטיובה . נוסף על כך, נראה שבשטחים שבהם ישנה קרקע לא עמוקה על סלעי בזלת צעירה לא היה כדאי לברא את היער הטבעי . האזור זוכה אומנם בכמויות משקעים גדולות, אבל עקב תנודות בכמות המשקעים ללא חלוקה אחידה של הגשמים, ומעיינות הנשענים על אקוויפרים רדודים ( מסילים ) , להוציא השוליים המערביים של האזור — מורדות עמקי החולה וכנרות — בו אין מקורות מים רבים זמינים לחקלאות . נוסף על כך, סלעי הבזלת סדוקים, ואינם מתאימים לחציבת בורות לאגירת מים . בתקופות הקדומות, שבהן פעלו תרבויות המזרח השונות — כגון המזרח הקדום ( הברונזה והברזל - הכנענית והישראלית ) — בימי הביניים ( הערבית הקדומה, הצלבנית וההמלוכית ) ובראשית העת החדשה ( העות'מנית, המנדט הצרפתי והסורית ) , מיקומם של יישובי הקבע היה קשור למקורות מים טבעיים קבועים של מעיינות ונחלים . מעיון במפות הסקרים הארכיאו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן