234 רועי צאן ונוודים בארץ ישראל קטנים שאנו מכנים "כפרירים" . כשליש מהם הוקמו בתקופה הרומית המאוחרת והמשיכו להתקיים בתקופה הביזנטית . כפר הוא יישוב שבתיו פזורים על שטח שבין 2 דונם ל- 10 דונם . נראה שסוג זה של יישוב התפתח מחווה בודדת של של בית אב שאליה הצטרפו משפחות . 4 . עיירות — בתקופה הביזנטית 17 גודל שטח התפתחו 13 עיירות . עיירה נע בין 10 ל- 60 דונם, ובממוצע, 22 דונם לעיירה . בכל אחת מהעיירות הייתה אוכלוסייה שגודלה נע בין 300 ל- 1,800 נפש, ובממוצע, 660 נפש לעיירה . רובן מוקמו ברצועת האורך הצרה למדי של הקמרים המזרחיים וסמוך לה ( ראס א-סאלמה - הר בזק, ואדי מליח, ראס ג'דיר, הבוקייעה, נחל תרצה וספר המדבר ) , שהייתה דלה בהתיישבות בתקופות הקודמות . מחד גיסא, הרצועה המערבית לקמרים אלה — רצועת העמקים המזרחיים ( זבאבדה וטובאס ) — הייתה כבר רוויה בהתיישבות חקלאית ; מאידך גיסא, הרצועה המזרחית לקמרים כללה את ספר המדבר הצחיח . אפשר לשער שהעיירות סיפקו לאזור שירותים כגון שווקים, מלאכות, מִנהל ודת . ייתכן שאפשר להשוותן לערי הנגב הביזנטיות, אבל באזור זה מדובר ביישובים קטנים יותר שלא מוקמו על דרכי המ...
אל הספר