חתך השתנות האופי היישובי של הר הנגב מצפון לדרום בתקופה הביזנטית

215 ר קרדמושו : רמ כהרינייחיברתה רהנגתרתבקירהרהתולנטוברר צאן בממוצע בחישוב תיאורטי . יש לשער שהאוכלוסייה שעסקה במרעה מקורה בצעירים בני משפחות שעברו תהליכי קיבוע ועיקר עיסוקם במרעה מטעם מבנה חמולתי כלשהו, בדומה למקובל בחברה הבדווית המסורתית בת זמננו באזור . בראשית התקופה הביזנטית נמצאו באזור שרידי פולחן פגאניים כגלי אבנים ( רגמים ) , ובמקביל, שרידי פולחן נוצריים ככנסיות וכמנזרים . זו עדות על אוכלוסייה מקומית נוכרית הלניסטית שחלקהּהתנצר . לקראת סוף התקופה החלה התפשטות של שבטים ערביים שעברו תהליך התקבעות, ללא סימני כיבוש או הרס כלשהם . אלה בנו מסגדים פתוחים, גם במקומות שהייתה בהם כנסייה . ייתכן שהייתה זו הגירה פנימית בתחום גבולות "פלסטינה השלישית" ממזרח לירדן בעקבות שינויים ארגוניים באימפריה . מבט אחר לתופעה זו תואם את הגישה החדשה למערכת הדרכים, המצדים, בתי החווה המבוצרים והמגדלים שהתגלו בסקר החירום . הסוקרים קשרו אותם ללימיטנים ומתחו את קו הלימס הביזנטי של "פלסטינה השלישית" צפונה, לתוך חבל יתיר . מאפייני היישוב בהר הנגב הצפוני ( ערי הנגב הביזנטיות ) הר הנגב הצפוני תחום מדרום לבקעות באר ש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן