היחסים בין הרועים והנוודים לאוכלוסיית הקבע בנגב

208 רועי צאן ונוודים בארץ ישראל עבודת האלילים . אם יאמינו בישו, כך אמר להם, הוא יבוא לבקרם לעיתים 252 קרובות . הסרקינים לא הניחו לו לעוזבם עד שתכנן להם כנסייה . בתקופה הביזנטית, בזמן שיישובי הקבע הגדולים ( ערי הנגב ) והחוות בהר הנגב הצפוני שגשגו, סיפקו הנוודים בשר וחלב ( חלבונים מן החי להתפתחות ולגדילה ) , כוח עבודה שכיר לבנייה ושירותי דרך לצליינים להר סיני . יישובי הקבע, שבהם עסקו בחקלאות, סיפקו לנוודים תבואות ( פחמימות מהצומח לאנרגיה ) . כמו כן, ייתכן שפיזור האוכלוסייה הנוודית בין החוות החקלאיות של יושבי הקבע והזדקקות הנוודים לעבודה שכירה בחוות מלמדים על יחסים 253 ענייניים ללא עימות . כך נוצר מאזן כלכלי בין שתי האוכלוסיות . עדות לעיסוקי הנוודים הקדומים מופיעה בציורים בחריתות הסלע שהותירו 254 גםאחריהם : רכיבה ושיירה המצביעות על מסחר, עיזים וכלבים, עדות למרעה . כיום חייבים הבדווים להסתגל לשינויים בביקוש בשווקים . התוצאה היא תנודות 255 בפרנסותיהם . במהלך התקופה הביזנטית חדרו נוודים מדרום ערב לסביבת יישובי הקבע החקלאיים שהיו פזורים בהר הנגב הצפוני והמרכזי, מצפון לקו מכתש רמון ולנחל 256 ה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן