190 רועי צאן ונוודים בארץ ישראל העוני בממצא הקרמי מאפשר לשער שהיישובים ננטשו בצורה מסודרת לאורך המאות השמינית והתשיעית לספירה, ללא אלימות או כיבוש צבאי, תוך איסוף והוצאת כלי החרס מן האתרים ונדידה לאזורים אחרים . כך נותרו בשטחי האתרים רק חלקי כלים שנשברו ונותרו ללא שימוש . הכלים מאופיינים בחדגוניותם : כלי בישול ומעט כלי הגשה — קעריות, פכים ופכיות . כלי הבישול שימשו גם להגשה . אלה מעידים על היות האתרים יישובי נוודים . איור 17 . לוח שברי חרסים של שפות סירי בישול מאתר הר עודד איור 18 . לוח שברי חרסים של שפות קנקני אגירה מאתר הר שגיא 191 ר קרדמושו : רמ כהרינייחיברתה רהנגתרתבקירהרהתולנטוברר נתוני השוואה של מכלולי כלי חרס של יישוב קבע ושל יישוב נוודי רוכזו בטבלה ובתרשימים : טבלה 8 . נתוני השוואה של האחוז היחסי של מרכיבי כלי החרס בין יישוב קבע ליישוב נוודי בנגב בתקופה הביזנטית טיפוסי כלי חרס מס' בתקופה הביזנטית יישוב קבע 186 שם : רחובות בנגב אזור משנה : הר הנגב הצפוני יישוב נוודי 187 שם : נחל והר עודד אזור משנה : הר הנגב הדרומי % 6 . 35 % 94קנקני אגירה 1 % 7 . 46 % 42כלי בישול 2 כלי הגשה ( פכי...
אל הספר