דגם המבנה הארגוני־חברתי של אתרי ההתיישבות הנוודיים ומוצא אוכלוסייתם

160 רועי צאן ונוודים בארץ ישראל ההתיישבות בבקעות באר שבע וערד בתקופה הביזנטית הייתה מן הנרחבות שידע האזור בעבר, הן זה שקדם לתקופה הן זה שלאחריה . האזור נמצא בין שתי תרבויות חקלאיות . האחת, בדרום הר חברון, התיישבות המבוססת על חקלאות בעל מסורתית ים תיכונית הררית אשר בה כפר אֵם מסורתי המוקף שטחי עורף חקלאי ואשר בו התפתחו כפרי בת שבהם עסקו 83 האחרת, בהר הנגב גם במרעה ; הצפוני ( ערי הנגב ) : "חקלאות מי נגר מדרונית מדברית" שהתבססה על אפיקי ואדיות סכורים ועל מדרגות חקלאיות הנהנות מתוספת 84 מי נגר מהמדרונות . באופן אינטואיטיבי אפשר לנעוץ את ההסבר לשוני בין שתי המערכות החקלאיות בהתאמה ובהסתגלות לתנאי הסביבה . אולם הדברים מורכבים יותר . באזור בקעות באר שבע וערד, אשר בו ישנו מפגש בין תרבויות אלה, אנו מבחינים בחדירה של תרבות החקלאות המדברית של מי הנגר צפונה, לתוך הארץ הנושבת, עד חבל יתיר, לקו היישובי של קריות, ענים, יתיר ורימון . מכאן שהמעבר בין התרבויות החקלאיות האלה היה קשור לא רק להתאמה לסביבה . זו הייתה נדידה של התרבות החקלאית המדברית צפונה בהתאם להתפשטות 85 ולחדירה לספר הארץ הנושבת מצד גורם א...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן