מיקומו של משק החי בכלכלת הקיום בעת העתיקה

104 רועי צאן ונוודים בארץ ישראל מכל מקום, בתקופת המשנה והתלמוד, עיקר המזון מקורו בצומח . עדות לכך עולה מפירוט הרכב המזון הבסיסי של משפחה בחברה היהודית : % 60 לחם, % 15 5 תבשיל קטניות, % 20 פירות יבשים ו- % 5 שמן זית, ללא מזון שמקורו מן החי . בשר ודגים נחשבו מותרות ונהגו לאוכלם בסעודות בחגים, במועדים ובשמחות 6 ( חתונה ושמחת שבע ברכות בשבוע הכלולות ) , שבהן משתתפים רבים . מהעולם הרומי עולים נתונים דומים בנוגע להתפלגות הוצאותיו הבסיסיות של הפועל השכיר על מזונו : % 50 על לחם ו- % 50 על שאר סוגי המזון : שמן, יין, 7 פירות וירקות וחלב ומוצריו . נתונים דומים נמצאו בתפריט המזון היום יומי בחברה הערבית המסורתית של המאה התשע עשרה, כגון תבואות ( חיטה, דורה ושעורה ) , קטניות ( חומוס, שומשום, פול, אפונה, עדשים ושעועית ) , ירקות ( מלפפון ובצל ) וליקוטי עשבים ( חלמית, לוף, עכובית הגלגל, זעתר ובלוטי אלון ) . בשר נאכל רק באירועים רבי 8 הבדווי המסורתי סועד שתי סעודות ביום : האחת משתתפים כחגים וכשמחות . בבוקר, והשנייה עם שקיעת החמה . הוא אוכל בסעודה רקיק מצה, תבשיל מִדורה 9 או מתירס עם לֶבֶּן . בשר צלוי נא...  אל הספר