ארצות הגליל כמושג הלכתי בהקשרים שונים: גיאוגרפי, אתני והתרת מרעה הצאן

85 ר קרשנו : רסקו הרגואיג רוב-הוסטי וברר היתר מרעה הצאן בחורשים בגליל הברייתא בבבלי מתירה גידול בהמה דקה לא רק במדבריות שבארץ ישראל ובסוריה אלא גם בחבלי המזרע של ארץ ישראל, בחורשים, כדלקמן : "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל ובסוריא, אפילו 19 חנוך יהודה ( אלכסנדר ) קוהוט ציין בישוב, ואין צריך לומר בחוצה לארץ" . בעקבות בעל המוסף לערוּך שהמילה "חורש" במקרא — "חורשא" בתרגומים למקרא ובלשון חז"ל — נגזרת מהמילה הערבית "חרג'ת", שמובנה "סביכות קנים" 20 לקביעה זו יש סימוכין במדרש או "סבכת האילנות", במשמעות צומח סבוך . הארץ ישראלי, כדלקמן : "רבי אבא בר פפי, רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי : 21 לפי שהיה אברהם רואה את האיל מן החורש הזה הולך ומסתבך בחורש אחר" . תיאורו של המדרש תואם את ההגדרה המדעית של ימינו למושג "חורש" : תצורת הצומח הנפוצה באזור ההר באקלים ים תיכוני, בעלת כיסוי של עצים נמוכים 22 ושיחים באופן רציף וסבוך המקשה על מעבר אדם ובהמה . זאב ספראי הציג קשר בין חורשים לטרשים בספרות התלמודית, כלשונו : 23 או לעניין גידול צאן בשזור : לעניין חורשין — "שטחים טרשיים של ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן