הכלכלה וההתיישבות בתקופה הביזנטית (אמצע המאה הרביעית - אמצע המאה השביעית)

67 ר קר אשיו : ר קכרהוסטי ו-עזעזוריהבוושתיבור החברה הביזנטית בהר הנגב הייתה בעיקרה חברה חקלאית, יושבת קבע 114 ) ובחוות, נוצרית, דוברת יוונית וקשורה בעיירות ( ערי הנגב הביזנטיות למערכות השלטון, הצבא והכנסייה של האימפריה . כך שללא מערכת חברתית חזקה, יציבה ובעלת תמיכה מהאימפריה לא יכלה להתפתח מערכת יישובית וכלכלית מפותחת בתחום החקלאות, הבנייה והעיור . המבנה החברתי, שכלל מעורבות של גופים בעלי אופי היררכי ואימפריאלי, אִפשר טיפוח ענפי חקלאות 117 לצד יושבי הקבע 116 וגידול בעלי חיים . 115 גידולי מטעשונים כגון גידולי תבואות, החקלאים היו בנגב נוודים שדמו ככל הנראה לבדווים של ימינו וכונו בלשון אותם 118 ימים סרקינים . אסקור בקצרה את המידע העיקרי על ערי הנגב הביזנטיות, המבוסס על 119 וכתובות ) , על מקורות ממצאים ארכיאולוגיים ( חרסים, מבנים, מטבעות 120 ורשימות היסטוריים ( מכתבי ליבניוס, היירונימוס ב"חיי הילריון", מפת מידבה 114 ר המישגולר "כ ור הנגת"ר איר "כ ור הנגתרהתולנטויב"ר מתטאולרקתיצברוושיתולר ער וולר גחיזולר שזהלר מכ עיבר שו יבולר צותי וולר שזאר הויר תער ולר הקטנול,רשתהוקרלר כי ףרדקזאור דתרשזרא...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן