47 מתיא פתוחים ) , מיקומם, התפרוסת של האתרים והשתנות האופי היישובי לאורך חתך גיאוגרפי . בסיכום מובא תיאור היחסים הכלכליים והחברתיים בין רועי הצאן והנוודים לבין אוכלוסיית הקבע החקלאית בכל אחד מהאזורים . שני הפרקים הבאים משלימים את המידע באמצעות מקורות מהספרות הכתובה בת התקופה, העוסקת בחיי היומיום של רועי הצאן והנוודים תוך שילוב המסקנות מהפרקים הקודמים . בכל אחד מסעיפי הפרקים הללו התחלתי במקורות התלמודיים, שכן בתקופה הרומית בארץ ישראל הם רבים, עשירים, מגוונים ובולטים, וסיימתי במקורות הלא-יהודיים . מחד גיסא, המקורות העוסקים בחברה הלא-יהודית בארץ ישראל בתקופה הנדונה עוסקים בעיקר בשכבות החברה הקרובות לשלטון האזרחי-אימפריאלי או הדתי-כנסייתי ; מאידך גיסא, הספרות התלמודית מרבה לעסוק בחיי היומיום של פשוטי העם, כרועה הצאן או נווד המדבר . הפרק הראשון מבין השניים עוסק במבנה משק מרעה הצאן . בתחילתו מופיע דיון בטיפוסי המרעה : "הביתיות", מדבריות למחצה, "המדבריות" וחוות הצאן . בהמשך מוצגים סוגי הרועים : העבד, האריס, השכיר, החוכר ובעל העדר . בהמשך פרק זה מנותחת התאמה בין סוגי הרועים וטיפוסי המרעה לבין ...
אל הספר