213 אפילוג אולם, שלא כפוסקים והוגי דעות אחרים שעמדו על המתח הזה אך חששו מפני המסקנות ההלכתיות שלו, כדוגמת הראי"ה קוק, רמ"פ קיים בעצמו נאה דורש וגם נאה מקיים . חשיבותו כפוסק גדולה בהרבה מאשר במתן תקדימים חדשים ופרשנויות נועזות למקורות קדומים, היא נעוצה ביכולתו לחולל התאמה מעשית בין מציאות החיים המתחדשת לבין המציאות ההלכתית הראויה לה, בכלים מחקריים ולמדניים גם יחד . הכלים שבאמצעותם ביקש רמ"פ לשחזר את החוק המקורי ולייצר רצף פסיקתי ממנו אל דור ההווה הם מחקר ועיון מעמיקים בטקסטים "לא מזוהמים" שלא נגעה בהם יד הגלות, בעיקר כאלה שלא עברו עריכה אינטנסיבית או "היפר"-פרשנות משפטית במהלך שנות הגלות, ומכאן, בין השאר, הפּנייה דווקא למחוזות הלא נודעים של הירושלמי והתוספתא . לטעמו, מקורות אלה הם גם משאב של אמיתות וריאליה היסטורית, וגם חושפים מסורות פסיקה עלומות ובלתי ידועות . כאן השתמש רמ"פ בחיסרון המובנה של טקסטים אלה, שלא עובּדו לעייפה במהלך שנות הגלות ושלא משמשה בהם יד כול, ויצר ממנו יתרון גדול — בעיניו הם משקפים מודל אותנטי של תורה חיה, ולא תורה שהותאמה באופן מלאכותי לצורת חיים נכה . רמ"פ לא התעלם...
אל הספר