פנים במחשבת ההלכה 210 עמדתו של רמ"פ נשענת, ללא ספק, על הבנתו את מושג הפרהסיה הציבורית במדינת ישראל, פרהסיה שאומרת כולה פרסום הנס וגילוי שכינה, לדעת רמ"פ . כך הערנו לעיל ביחס לתשובתו על אודות ההיתר, בדיעבד אומנם, לצאת ידי חובה בנרות של החנוכיה שמונחת על גג בית הכנסת או העירייה ( בית מרדכי א, מ ) . יתר על כן, רמ"פ בחר לראות באי-ההדלקה התעלמות או אדישות, אך מחמת הפתח המיוחד שניתן לפושעים בתפילת יום הכיפורים, וככל הנראה לנוכח המציאות שראה לנגד עיניו של המונים שגודשים את בתי הכנסיות בתפילת "כל נדרי", הוא בוחר לראות באי-הגעה לבית הכנסת מחאה אקטיבית שמוציאה את האדם מכלל ישראל, אף מדין ערבות . מכאן קצרה הדרך לקביעתו המקילה ביותר של רמ"פ, מכוח "תקנת השבים", ביחס למשפחה שביקשה להכשיר את מטבחהּ . רמ"פ הורה להם להגעיל את כלי הפורצלן שלהם, ולא לחשוש לדעות המקובלות בהלכה שרואות את הפורצלן ככלי חרס שאין לו תקנה . רמ"פ התייחס שם לסיוע למשפחה זו ולדומות לה כאל משימה לאומית, וממילא מאמץ בעצמו הנהגה מקילה ביותר, אף שהוא מבהיר בצורה חד-משמעית שאין לראות בהוראתו תקדים ( בית מרדכי א, מג ) : בטעם של תקנת השב...
אל הספר