ז. הכניסה להר הבית בזמן הזה — בין רמ"פ לחכמי דורו

205 רמ״פ וחכמי דורו : עיון הלכתי משווה ובמופתים שלאורך ימי חז"ל, התנאים והאמוראים גם יחד, נהוגה הייתה עלייה להר הבית כדבר תדיר ומקובל, ואף טקסים דתיים התבצעו על ההר, ובכלל זה קידוש החודש, שנים רבות וארוכות אחרי החורבן . זאת ועוד, למעט התפלמסות עם הרב בצלאל ז'ולטי והרב מרדכי אילן, שניהם תלמידי 42 באשר ליכולת שלנו להגיה את ספרי הראשונים חכמים מוכרים וידועים בני דורו, מדעתנו ועל פי סברה, לא נמצא למעשה שום אזכור הלכתי של סמכות כלשהי לאחר תקופת הראשונים בתשובתו . הסיבה הברורה לכך היא העדר הסמכות והיכולת של חכמים מאוחרים לדון ולפסול הנהגות הלכתיות שהיו נהוגות מקדמת דנא בעמנו, המשקפות את ההלכה ה"אותנטית" שהייתה נהוגה זמן קצר לאחר החורבן . עמדה זו מצטרפת לעמדתו העקרונית של רמ"פ שבעידן המשיחי שבו אנו מצויים יש חשיבות עליונה בשחזור ההנהגות ההלכתיות שרווחו בעת שישראל היו שרויים על אדמתם . רק כך ניתן לגשר על ההעדר הנורמטיבי שמונע מאתנו להבין אל-נכון את המסורות הקדומות שנהגו בישראל, ומחייב אותנו להמשיך ולנהל אורח חיים גלותי שמושפע משיקולים הלכתיים זרים, בעודנו יושבים על אדמתנו, במלכות ישראל שכוננּו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן