ו. רמ"פ מול חכמי דורו ביחס לבית המשפט הישראלי

פנים במחשבת ההלכה 198 ניצבת עמדתו של רמ"פ, שבנושא זה היא קרובה לעמדתם של כמה משופטי בית המשפט העליון שהמשפט העברי היה אוּמנותם, אם כי לדעתי רמ״פ מרחיק לכת יותר מהם . כך 33 דברי ידידו של רמ"פ, השופט משה זילברג ( ההדגשות במקור ) : השאלה, בתכלית הקצור, היא : מה הם הדרכים והאמצעים להחיאת המשפט העברי, כמשפט המדינה, בישראל . נקוד על : כמשפט המדינה , ודבר זה מרחיב מחד-גיסא, ומצר מאידך, את תחומי המשימה . משפט עתיק - צעיר וישן - חדש זה יחול, לכשיבוא, על כל תושבי המדינה ללא הבדל דת וגזע, כי את סמכותו הוא יינק לא מן האימפרטיב הקטגורי של דת ישראל, אלא מן הגוף המחוקק, החילוני, של מדינת ישראל . ואם שם "המשפט העברי" יקרא עליו, הרי זהו רק בשל אימוצם — על ידי המחוקק — של כללי יסוד ובניני אב , אשר הורתם ולידתם היתה בהשקפת העולם והמשפט של העם העברי . בשורות אלה ניתן לחוש במגמה המאחדת של זילברג, והיא השאיפה לשלב בין שתי המערכות הללו, משפט עברי ומשפט המדינה הישראלית, באמצעות הבחנה מושגית בין משמעויות שונות של המילה "משפט" . קיימת, לדידו, מערכת משפטית מוּחלת הלכה למעשה, שמכווינה ומדריכה את חיי החברה בכל תג ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן