ד. סיכום: מזיכרון למעשה

פנים במחשבת ההלכה 152 חתירתו המתמדת של רמ"פ לחפור במקורות מקבילים לאלה שעיצבו, כמעט באופן בלעדי, את עולם ההלכה, מעידה על רצון זה באופן מובהק . לפרקים הוא אכן מבכר את הנוסחאות האחרות שאותן הוא מאתר, ובכך החיפוש אחר האמת ההיסטורית של הסוגיה ההלכתית הופך במחי יד למאמץ חתרני לשינוי הנורמה ההלכתית מיניה וביה . שני המוטיבים המרכזיים שנחשפים באחוז ניכר מתשובות הספר מתגלים כאן שנית — קשר הדוק ביותר לעבר וחתירה לעמוד על שורשי התקנות והמנהגים, בעיקר אלה של ימי המקדש, מחד גיסא, וניסיון לדלות מהעבר רמזים ותובנות לקראת קיום עתידי של חברת מופת יהודית מתוקנת במדינת ישראל, מאידך גיסא . עמדה זו, של חילוץ המסורת המקדשית מתוך המעטפת החיצונית של ההלכה, הינה ההשלמה והתיקון של המעשה ההלכתי משמר-הזיכרון בראשיתו, בדמות מפעלם של רבן יוחנן בן זכאי, כמעצב עולם ההלכה של החורבן, וחכמים אחרים שהלכו בעקבותיו . רמ"פ השלים את מפעלם בהחזירו 38 את ההלכה לצורתה המקורית והמלאה . דוגמה להשקפה מסוג זה העניק לנו רמ"פ בתחילת חיבורו "פרשת מרדכי", אגב דיון למדני על אודות זריזותם של כוהנים ( שיורחב לימים לדיון הלכתי עצמאי בשו"ת ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן