109 עצמאות הלכתית במשנת רמ״פ "הלכה כפלוני" אינם מתכוונים להכריע ולהורות בזה הלכה למעשה, אלא להביע את הסכמתם ואהדתם לדעת אחד החכמים, מעין "יפה אמר" שבלשון התוספות שהבאנו למעלה, או "ונראין דבריו" שבלשון החכמים במשנה ותוספתא . לפי דברינו אלה אפשר ליישב את תמיהת רב יוסף בסנהדרין וזבחים : "הלכתא למשיחא ? ", רב נחמן אמר רבה בר אבוה, באמרו שם "הלכה", אינו מתכוון להורות הלכה למעשה, אלא לומר "יפה אמר", "נראין דבריו" . ולפי זה אין לתמוה, "הלכתא למשיחא ? "וכתוצאה מזה לא נהיה זקוקים לתירוץ "דרוש וקבל שכר" . ההשלכות מהרחבת הכלל שהציע רמ"פ הן כמעט בלתי מוגבלות . רמ"פ אומנם סייג את דבריו וקבע שהם מתייחסים רק להלכות משיח, שבהן לא התקבעה המסורת די צורכה . אולם, הלכה למעשה, כפי שאני מוכיח לאורך ספר זה, מציאות החיים החדשה, הריבונית, בארץ ישראל, אליבא דרמ"פ, היא היא הלכות משיח שעבורן הוא נזקק לשידוד מערכות הלכתי לא אחת . זאת ועוד, הלוא גם ביחס לדיונים הלכתיים בלתי מעשיים לחלוטין כבר נמצאו פוסקים וחוות דעת הלכתיות, מהאמוראים והראשונים, וכיוון שניתנה רשות לפרשן להימנע מלראות את הוראת התלמוד המפורשת כהלכה מח...
אל הספר