5. ר' צבי הירש חיות

69 דמותו ההלכתית של רמ״פ פעם בכתביו של רמ"פ הנדפסים, מה שמעיד על השפעה מרכזית מאוד, הרבה מעבר למקובל בספרות ההלכה . אולם לענייננו חשוב לא רק מספר הפעמים שרמ"פ מצטט אותו, כי אם גם אופיים של הציטוטים . בכמה מקומות ניכר שרמ"פ מציב לעצמו מטרה להמשיך את משימתו של רצ"ה חיות, שלטעמו של רמ"פ לא הושלמה די הצורך . כך אנו מוצאים בתשובה שעיקרה הניסיון לחדש את נוהג הקריאה בשם לעולה לתורה, במקום השימוש באמצעים אחרים כדוגמת לוחית הנושאת את שם העלייה שפלוני אמור לקבל ( בית מרדכי א, טז ) . רמ"פ מזכיר בתחילת התשובה את הסתייגותו של רצ"ה חיות מהנוהג הרפורמי החדש, אולם הוא כותב בהמשכה : "מהרצ"ה חיות מביא את דברי הש"ע והרמ"א מבלי להזכיר את מקורותיהם . אנו נביא את מקורותיהם וגם מוצא המנהג לקרוא בשם את העולים לתורה במקורות העתיקים, הפוסקים ושו"ת הראשונים והאחרונים" . דוגמה נוספת ניתן לאתר בבית מרדכי א, נא, שם רמ"פ מצטט את הגהתו של רצ"ה חיות לאבות שבה העיר על הרמב"ם שקבע שלמידת לשון הקודש היא מצווה . רמ"פ נוטל על עצמו את המשימה שהותיר רצ"ה חיות, ומשלים : על זה יש להשיב, כשהרמב"ם אומר שלמידת לשון הקודש היא מצוה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן