51 דמותו ההלכתית של רמ״פ היו מגוונים ביותר למן המאגיה ועד לקונטמפלציה . בצורותיה הכי מפותחות שואפת דתיות זו לשחרור מכבלי האנושות תוך כדי ביטולה . הדת גואלת אפוא את האדם מפגמי היסוד של מציאותו . ברור לעין כול כיצד השקפת עולם מסוג זה עשויה להתלכד עד מהרה עם עמדות אנטינומיאניסטיות, על רקע הנחת המוצא, שהוגים כדוגמת הרמב"ם ב"מורה הנבוכים" שלו הטיפו לה, שתכלית חוקי הדת היא לאפשר לאדם הפגום מיסודו ערוצי תקשורת אל האל השלם . האדם המזדכך עשוי לחוות לאחר עמל ארוך של פולחן מעשי והתבוננות עיונית קתרזיס בדמות חיבור ודבקות לאל שעד כה היה טרנסצנדנטי לחלוטין . ליבוביץ' התריע מפני הסכנה שעמדה כזו, המשולבת בחזון משיחי משלהב וממכר, תוליד גישה אקסטטית ומנותקת מהמציאות, שאחריתה קטסטרופה דתית, ואולי אף לאומית-פיזית . רמ"פ מכיר בחשיבות העליונה של המעשה האנושי בהכרעת המציאות ומצמצם כמעט למינימום את הציפייה להשראה אלוהית גואלת ישירה, בלא תיווך אדם ( על היותו הוגה משיחי מפוכח נרחיב להלן בפרק החמישי הדן בעמדותיו במהלך ולאחר השואה ) . לפיכך הוא איננו יכול להרשות לעצמו ליפול בשוחה שאותה הוא כורה, של השקפה הלכתית מ...
אל הספר